חלום עם ישו בחג המולד
בלילה שבין 24 ל-25 בדצמבר 2024, חג המולד, חלמתי חלום שעיצב עמוקות את חיי. ראיתי את עצמי מועבר לכפר כמו אלה של הזמנים שבהם ישוע הלך על כדור הארץ. מרחוק ראיתי את זה. דמותו האירה את המקום. עורה היה בהיר, מעט ברונטית, שערה ארוך ועיניה צלולות. הוא דיבר אל ההמונים בשלווה שאני יכול רק לתאר כשמיים.
הייתי בנפרד, התבוננתי בו מרחוק, כשמשהו מוזר קרה: היה לי טלפון נייד בידיים, משהו שברור שלא היה שייך באותה תקופה. ניסיתי לצלם אותו, אבל הידיים שלי רעדו כל כך שלא יכולתי להתרכז. לפתע, ישוע הרים את מבטו, ראה אותי והתחיל ללכת לקראתי. הלב שלי הלם בחוזקה; הוא ידע שהוא לפני בן האלוהים.
במחווה עדינה של ידו, הוא ביקש ממני לא לצלם את התמונה. המסר שלה לא נזקק למילים: "לא צריך מצלמה כדי לזכור את הרגע הזה; תנו לעיניים וללב שלכם להיות העדים". באותו רגע ניתקתי את השיחה והתקרבתי אליו. אחזתי בידה והחזקתי אותה מולי, מלאת ענווה וחרטה. הרגשתי צורך לבקש סליחה, אולי על שניסיתי ללכוד אותו עם חפץ ארצי שכזה, או אולי על טעויות העבר שלי, לפני שהכרתי בו כבן האל העליון.
ישו לא הגיב במילים, אבל הוא העניק לי חיוך מלא באהבה וקבלה. החיוך הזה אמר הכל. לאחר מכן, הוא פנה לפנות לקהל, מוקף בתלמידיו, שאת פניהם לא הצלחתי להבחין. הדבר היחיד שנשאר חרוט בזיכרוני היה דמותה האלוהית, מבט הרחמים וההשפעה של אותו רגע נצחי.
כשהתעוררתי, התמלאתי בהכרת תודה והתפללתי. נזכרתי בתפילה ישנה שנשאתי אליו לפני זמן רב, וביקשתי את ההזדמנות לראות אותו כפי שעשו תלמידיו ואלה שבאו אחריו בעת העתיקה. בלי לדעת, המשאלה הזו התקבלה, וביום מיוחד כמו חג המולד.
הבנתי שהחלום הזה הוא מתנה, תזכורת לכך שאנחנו לא צריכים מצלמות או טכנולוגיה כדי להתחבר אליו. אנחנו רק צריכים אמונה, לב פתוח ונכונות להיות עדים לאהבתו בחיי היומיום שלנו.
#תנ"ך #ישוע #ישועמשיח #משיח #חלום
No comments:
Post a Comment
Note: Only a member of this blog may post a comment.